לרקוד עם הבלתי נודע - מסע לשחרור תוצאות

מאז ומתמיד "החיים" לימדו אותי שהצלחה נמדדת במספרים, בכמות הכסף שהרווחתי, בהגעה או אי-הגעה ליעד שהצבתי לעצמי או שהחיים בכבודם ובעצמם הציבו עבורי.

עם השנים הבנתי שהאחזות בתוצאה מסוימת עלולה להוביל לסבל ולתסכול. במקום זאת, גיליתי את העוצמה המשחררת שבשחרור מהציפייה לתוצאה ספציפית. אין מדובר בוויתור על שאיפות או מטרות, אלא באימוץ גישה פתוחה וגמישה, המאפשרת לקבל את מה שמגיע ולהיות פתוחים לאפשרויות בדרך ובתהליך, שכן התוצאות הבלתי צפויות יכולות להיות מרגשות לא פחות ואף יותר מהתוצאות המקוריות שציפינו להן.

שחרור האחיזה בתוצאות, לאחר הגדרתן, אפשר לי להסיט את תשומת הלב לעצם התהליך. גיליתי שאני מסוגלת ליהנות מהמסע עצמו ולהיות קשובה להזדמנויות בלתי צפויות שצצות בדרך.

ככל ששחררתי את הדבקות בתוצאה מסוימת, חשתי הקלה ניכרת בלחץ ובדאגה. כתוצאה מכך, היכולת שלי להגיב בגמישות לתפניות החיים התחזקה משמעותית.

מצאתי את עצמי פועלת ממקום של נוכחות מלאה ברגע הנוכחי, מסוגלת להתמודד עם כל מה שהרגע מזמן, על שלל אתגריו והפתעותיו.

הקדשתי זמן רב לתכנון כל פרט ופרט, מצפה בכיליון עיניים שהמציאות תתיישר בדיוק עם הדימויים שיצרתי בראשי ובמועדים שקבעתי. לעיתים, אכן, הדברים התרחשו בצורה מדויקת ותואמת לתכנונים שלי. אולם, כאשר המציאות לא תאמה את הציפיות - אם בלוח הזמנים או בשינויים בלתי צפויים בדרך - הייתי שוקעת בתחושות של כישלון, עיכוב וחוסר הצלחה. במצבים אלה, נטיתי להעניק לעצמי "מחמאות" שליליות, מבקרת את עצמי על כל סטייה, ולו הקטנה ביותר, מהתכנית המקורית.

"החיים הם מה שקורה בזמן שאתה מתכנן"

החיים, בחוכמתם העמוקה, מתנהלים בקצב ובתזמון משלהם - לעיתים מסתורי ובלתי מובן, אך תמיד מדויק.

גם כאשר איננו תופסים או מבינים את ההיגיון שמאחורי ההתרחשויות, הן ממשיכות לנווט עבורנו את המסלול בדרכן הסמויה והמופלאה, מציבות בפנינו אתגרים ותרחישים שונים ומזמנות הזדמנויות שלעיתים עולות על כל דמיון ותכנון מוקדם.

היקום מתנהל במסלולו, בלי להתחשב בהכרח בתוכניות ובלוחות הזמנים שלנו. המציאות, על שלל פניה ואירועיה - החל מאירועים עולמיים ושינויים מדיניים ועד לאסונות טבע ואף לנסיבות יומיומיות בלתי צפויות - משפיעה באופן משמעותי על מהלך חיינו ועל התוכניות שרקמנו. והבלתי צפוי תמיד נוכח מעבר לפינה.

זוהי תזכורת מתמדת לכך שאנחנו חלק ממארג רחב יותר, וששליטתנו על המציאות מוגבלת יותר משנדמה לנו. נדרשת גמישות וקבלה של העובדה הבלתי מעורערת שהרגע הזה הוא כל מה שיש לנו – אנחנו, כאן ועכשיו. נקודה.

אנו יכולים לתכנן תוכניות עתידיות, אך האם באמת אנו בטוחים בהן? התשובה היא לא. אין לנו באמת אפשרות לדעת מה יקרה ברגע הבא.

המציאות היחידה שאנו יכולים להיות בטוחים בה היא זו של הרגע הנוכחי.

הרב קוק מעמיק בתפיסה זו ומסביר כי האמונה מובילה לענווה, שבה האדם רואה את עצמו כחלק ממכלול המציאות ולא כיצור בודד הנאבק על מעמדו. הוא מדגיש את חשיבות קבלת המציאות כפי שהיא, מתוך הבנה שכל מה שקורה הוא חלק ממכלול החיים האחדותי. גישה זו מאפשרת לנו להתמודד עם אתגרי החיים מתוך שלווה ואמון, במקום להיאבק ללא הרף נגד המציאות.

"בכל מקום בו אתה נמצא היה לגמרי שם" (ג.אליוט)

לרגע, אני עוצרת ומתרגלת קשיבות ונוכחות.

אני יושבת במרפסת שלי, מתבוננת בעציצים הירוקים סביבי, שומעת את הציפורים, מקשיבה לצחוק הילדים בגינה הסמוכה, מרגישה כיצד הקולות מתגלגלים באוויר ונעלמים. ריח קל של טוסט שרוף מגיע לאפי, מעורר בי זיכרונות של בקרים שכבר שכחתי. אני עירה לגמרי. שומעת שוב את הציפורים סביבי.

עכשיו תורכם: עצרו לרגע.

אפילו אם יש רעשי רקע סביבכם. היו נוכחים, נושמים, ערים, אולי אתם רואים קיר לבן, מסך מחשב, עלים מחוץ לחלון. אולי אתם שומעים צפצוף מזגן, רעש כלים במטבח, שיחה רחוקה. ואולי יש ריח של קפה, של דשא טרי, או ריח הספרים שלכם. זו המציאות היחידה שאתם יכולים להיות בטוחים לגביה.

כשאני מרפה מהצורך לשלוט בכל פרט ומאפשרת למציאות להתגלות בדרכה שלה מתוך נוכחות מלאה ברגע הזה ובמה שהוא מביא איתו, אני מגלה שהתוצאות יכולות להיות מרהיבות, מפתיעות ומרגשות הרבה יותר מכל תרחיש שיכולתי לדמיין או לתכנן בעצמי.

היו ערים, נושמים, נוכחים, הרימו את הראש מהמסכים, הסתכלו לחיים בעיניים בכל רגע נתון.

שלכם באהבה,

ורד